יום חמישי, 17 בינואר 2013

באשמת עצבים רפופים

ביום שבת ה- 26/1, עת תגיח הג'אמע לעוד ערב של אילתור עמוס אלקטרוניקה וכל טוב, תוכלו לפגוש גם את חיים רחמני בין המאלתרים וחשבתי לעצמי שזאת הזדמנות טובה לכתוב על ההרכב שלו, קטב מרירי.

קטב מרירי הם:
חיים רחמני
שי לוינשטיין
יהוא ירון
קרן פנפימון זהבי

ומאחוריהם כבר ארבעה אלבומים (החמישי על האש, כך שמעתי ממקור מוסמך). האפילה של קטב מרירי, המורכבת משתי גיטרות, בס, תופים, הרבה אפקטים, צעצועים, מחשב ושירה, נשמעת לא מכאן. זה קצת מוזר בהתחשב בעובדה שהרבה מהטקסטים הם שירי משוררים, ושירה עברית היא מלכודת והיא עלולה למשוך את המוזיקה לאזורים אינטלקטואלים. כך גם העבודה עם נויז.
אבל קטב מרירי מצליחים לא ליפול למלכודות האלה ושומרים את המוזיקה שלהם עם אנרגיה ממחוזות הרוק והפאנק, עם קירות של סאונד וגיטרות עמוסות אפקטים.

זה קטע מהאלבום הראשון, קטב מרירי, בזמן שעוד היו שלישיה






עבודת הסאונד והמניפולציות שנעשו אחרי ההקלטה, לא הופכות את המוזיקה לנויז מוחלט, ובכל זאת גם חובבי אלקטרוניקה נסיונית יימצאו כאן את מבוקשם.


מהאלבום השני, על חורבות האביב, בחרתי לכם שיר של יונה וולך, "באשמת עצבים רפופים"




המוזיקה של קטב מרירי, למרות המימד הקודר שבה (ואולי בזכותו) מפיחה בי תקווה, שקיימת עוד רוח חופשית ורצון אמיתי להתנסות וליצור דברים אחרים.
קטב מרירי רקחו איזה שילוב מיוחד של נויז ופופולאריות והשילוב הזה מזכיר לי ז'אנרים שהתפתחו בשנות ה-70 וה-80 (פסיכדליה, קראוטרוק, אינדסטריאל ועוד). גם הצורה שבה נוצר האלבום הראשון (סשן לילי של אילתור, שהוקלט ונערך אח"כ לכדי אלבום), מזכירה זמנים אחרים ויפים.


מהאלבום השלישי, קסמים לסבל, מסמרי זהב




וקטע אחרון, הקטע הפותח של האלבום "באלה הימים" - שמונה שירים של לאה גולדברג





כמובן שאת כל הקטעים והאלבומים אפשר להוריד מאתר הבנדקמפ של הלהקה וגם אפשר להזמין משם את האלבומים בגירסה מודפסת. תכנסו, תקשיבו ותפרגנו.


ואני מזכירה, ביום שבת ה-26/1 באנה לולו (רחוב הפנינים 1, יפו), הג'אמע האלקטרונית נפגשת לאלתר לכם מוזיקה. חוץ מחיים רחמני ישתתפו גם המוזיקאים: אקין אידימן, סיניסטר סווטה, מרקו מילבסקי ואנוכי.


2 comments: