בעוד כמה ימים אני נוסעת להודו לחודש. זה קורה בזמן טוב ומאפשר לי להימנע מכל הסאגה שנקרית "ספטמבר". נכון שיכול להיות, ואני גם מקווה, שבסוף מלחמה לא תתחיל, לעומת זאת לגבי החגים אין שום ספק. הסיוט הזה יקרה. בטוח.
אבל אני לא רוצה להיות לגמרי אגואיסטית אז אני משאירה אותכם עם קצת מוסיקה טובה, שתאפשר גם לכם לעבור את העונה הזאת בשלום יחסי.
בפוסט הקודם התחלתי בשנת 1970 עם האלבום של טנג'רין דרים, electronic meditaion והפעם אני ממשיכה באלבום אלמותי נוסף משנת 1971. מדובר באלבום Tago Mago של להקת Can.
השנה היא שנת 1968, בחור מערב גרמני צעיר בשם אירמין שמידט נוחת בתפוח הגדול, שם הוא פוגש מוסיקאי אוונגרד כמו סטיב רייך ולה מונט יאנג (ממייסדי ז'אנר ה- drone, שמסתבר שטרם כתבתי עליו. אחרי הודו, מבטיחה) ונחשף לפלאי הטכנולוגיה ועולם הסאונד ההזוי של התקופה. נסער ומרוגש מהגילויים ומהאפשרויות החדשות הגלומות במוסיקת הרוק, הוא שב לביתו בעיר קולון בגרמניה ומחליט לעשות מעשה.
הוא חובר למלחין האוונגרד David Johnson ולמוסיקאי Holger Czukay ויחד הם מקימים את הלהקה. חשוב לציין שמדובר באנשים שהגיעו בעיקר מהכיוון של מוסיקה קלאסית (שמידט עצמו היה פסנתרן) ולמרות שהתעסקו במוסיקה עכשווית, זה היה מוסיקה עכשווית קלאסית (שטוקאוזן, למשל). אבל עכשיו הם רצו לעשות משהו מהפכני וחדש ולערבב יחד את ההשפעות הקודמות עם המוסיקה העכשווית ששמידט נחשף אליה בניו יורק, רוק, ג'אז, פסיכדליה, אלקטרוניקה ומה לא.
בשנת 1968 (לפני תקופת Tago Mago) שמידט ניגן קלידים, צוקאי ניגן באס והפעיל טייפ סלילים, אליהם חבר הגיטריסט Michael Karoli והמתופף Jaki Liebezeit ובהמשך אותה שנה פרש ג'ונסון, שלא היה מרוצה מהכיווניים הרוקיים אליהם פונה הלהקה.
באותה תקופה גם הצטרף אליהם הווקליסט, Malcolm Mooney, פסל אמריקאי לא יציב במיוחד מבחינה נפשית (אכן בהמשך הוא יעבור התמוטטות עצבים ויחליף אותו Damo Suzuki , שנבחר ע"י שמידט לאחר ששמע אותו במקרה שר מחוץ למועדון במינכן, לתשומת לב הסקסופוניסט שמנגן ליד הכספומט בגן העיר)
נחזור חזרה לאלבום עצמו.
האלבום Tago Mago, הוקלט ע"י Czukay, בשנת 1971. חברי הלהקה קיבלו את האפשרות לשהות בטירה שנמצאת בסמוך לעירם, Cologne ללא תשלום (לתשומת ליבו של מר חולדאי, קצת פירגון לא הרג אף אחד ודיור חינם למוסיקאים זה קונספט ששווה לשקול).
האלבום שילב הקלטות מכוונות של הלהקה עם הקלטות סודיות שביצע Czukay בזמן שחבריו ללהקה לא ידעו שהוא מקליט ועשו כל מיני ניסיונות על הכלים שלהם. את כל החומר הוא ערך וסידר והנה כעבור שלושה חודשים של עבודה, נולד לו טאגו מאגו.
החלק הראשון של האלבום פחות ניסיוני מחלקו השני, אבל האלבום כולו נחשב קיצוני וחדשני מבחינת תפיסת הסאונד שלו.
הנה השיר הפותח את החלק הראשון:
חלק מהדברים שהפכו למאפיינים של המוסיקה של הלהקה, הם נגינה רפטטיבית בתופים (השפעות חזקות של מוסיקה מינימליסטית ודרון), מניפולציות טייפים והפקה למיניהן(חיתוך ועריכה של סלילים, כמו למשל שירה הפוכה ושימוש באפקטים של סאונד) שירה שנעה בין מילמולים לא ברורים להתפרצויות בלתי צפויות, באו לידי ביטוי מיוחד בשיר הבא (גם ב Halleluhwah):
זהו להפעם, אם לא יקרה שומדבר לא צפוי, הפוסט הבא יגיע בסוף הטיול, שווה לחכות ולראות איזו השפעה יש לאכילת קארי בכמות לא סבירה על הבחירות המוסיקליות של כותבת בלוג זה
ועוד דבר אחרון, אפשר עוד להירשם לקורס שאני מעבירה עם חזרתי ארצה (פרטים כאן)
נמסטה
אבל אני לא רוצה להיות לגמרי אגואיסטית אז אני משאירה אותכם עם קצת מוסיקה טובה, שתאפשר גם לכם לעבור את העונה הזאת בשלום יחסי.
בפוסט הקודם התחלתי בשנת 1970 עם האלבום של טנג'רין דרים, electronic meditaion והפעם אני ממשיכה באלבום אלמותי נוסף משנת 1971. מדובר באלבום Tago Mago של להקת Can.
השנה היא שנת 1968, בחור מערב גרמני צעיר בשם אירמין שמידט נוחת בתפוח הגדול, שם הוא פוגש מוסיקאי אוונגרד כמו סטיב רייך ולה מונט יאנג (ממייסדי ז'אנר ה- drone, שמסתבר שטרם כתבתי עליו. אחרי הודו, מבטיחה) ונחשף לפלאי הטכנולוגיה ועולם הסאונד ההזוי של התקופה. נסער ומרוגש מהגילויים ומהאפשרויות החדשות הגלומות במוסיקת הרוק, הוא שב לביתו בעיר קולון בגרמניה ומחליט לעשות מעשה.
הוא חובר למלחין האוונגרד David Johnson ולמוסיקאי Holger Czukay ויחד הם מקימים את הלהקה. חשוב לציין שמדובר באנשים שהגיעו בעיקר מהכיוון של מוסיקה קלאסית (שמידט עצמו היה פסנתרן) ולמרות שהתעסקו במוסיקה עכשווית, זה היה מוסיקה עכשווית קלאסית (שטוקאוזן, למשל). אבל עכשיו הם רצו לעשות משהו מהפכני וחדש ולערבב יחד את ההשפעות הקודמות עם המוסיקה העכשווית ששמידט נחשף אליה בניו יורק, רוק, ג'אז, פסיכדליה, אלקטרוניקה ומה לא.
בשנת 1968 (לפני תקופת Tago Mago) שמידט ניגן קלידים, צוקאי ניגן באס והפעיל טייפ סלילים, אליהם חבר הגיטריסט Michael Karoli והמתופף Jaki Liebezeit ובהמשך אותה שנה פרש ג'ונסון, שלא היה מרוצה מהכיווניים הרוקיים אליהם פונה הלהקה.
באותה תקופה גם הצטרף אליהם הווקליסט, Malcolm Mooney, פסל אמריקאי לא יציב במיוחד מבחינה נפשית (אכן בהמשך הוא יעבור התמוטטות עצבים ויחליף אותו Damo Suzuki , שנבחר ע"י שמידט לאחר ששמע אותו במקרה שר מחוץ למועדון במינכן, לתשומת לב הסקסופוניסט שמנגן ליד הכספומט בגן העיר)
נחזור חזרה לאלבום עצמו.
האלבום Tago Mago, הוקלט ע"י Czukay, בשנת 1971. חברי הלהקה קיבלו את האפשרות לשהות בטירה שנמצאת בסמוך לעירם, Cologne ללא תשלום (לתשומת ליבו של מר חולדאי, קצת פירגון לא הרג אף אחד ודיור חינם למוסיקאים זה קונספט ששווה לשקול).
האלבום שילב הקלטות מכוונות של הלהקה עם הקלטות סודיות שביצע Czukay בזמן שחבריו ללהקה לא ידעו שהוא מקליט ועשו כל מיני ניסיונות על הכלים שלהם. את כל החומר הוא ערך וסידר והנה כעבור שלושה חודשים של עבודה, נולד לו טאגו מאגו.
החלק הראשון של האלבום פחות ניסיוני מחלקו השני, אבל האלבום כולו נחשב קיצוני וחדשני מבחינת תפיסת הסאונד שלו.
הנה השיר הפותח את החלק הראשון:
חלק מהדברים שהפכו למאפיינים של המוסיקה של הלהקה, הם נגינה רפטטיבית בתופים (השפעות חזקות של מוסיקה מינימליסטית ודרון), מניפולציות טייפים והפקה למיניהן(חיתוך ועריכה של סלילים, כמו למשל שירה הפוכה ושימוש באפקטים של סאונד) שירה שנעה בין מילמולים לא ברורים להתפרצויות בלתי צפויות, באו לידי ביטוי מיוחד בשיר הבא (גם ב Halleluhwah):
זהו להפעם, אם לא יקרה שומדבר לא צפוי, הפוסט הבא יגיע בסוף הטיול, שווה לחכות ולראות איזו השפעה יש לאכילת קארי בכמות לא סבירה על הבחירות המוסיקליות של כותבת בלוג זה
ועוד דבר אחרון, אפשר עוד להירשם לקורס שאני מעבירה עם חזרתי ארצה (פרטים כאן)
נמסטה
