יוקר המחייה הוא נושא שמטריד את כולנו. לפעמים נראה שלעשות סלט זאת פריווילגיה ששמורה לאנשים שלא גרים בת"א. אבל מילא אוכל, לא צריך לעשות עניין מדבר פעוט שכזה. בכל זאת יום השואה בפתח וכבר הוכח שאפשר לחיות שנים על קליפות תפוחי אדמה. מה שמטריד יותר זה העלות הלא נתפסת של כלי הנגינה המשמעותי ביותר בתולדות המוזיקה האלקטרונית. הסינטיסייזר.
אלפי דולרים נדרשים כדי לשים את היד על איזה כלי חביב שיוצר לפני עשרות שנים ובטח מצריך איזה תיקון או שניים ובהתחשב בזה שקהל הצרכנים של הכלים האלה הוא מוזיקאים, שידועים כעשירי הארץ, נראה שמישהו שם למעלה רוצה לשים סוף לאושר הממלא אותנו למשמע צליל סינוסי צלול ואנלוגי. "מהפכת הסינטיסייזר" שהתרחשה בעולם המוזיקה בשנות ה-70 התאפשרה בזכות הפיכתו של הכלי לזול ובר השגה. אז עכשיו יש מחשבים ותוכנות ונראה שהמוזיקה פורחת ומגיחה מכל פינה שבה יש שקע חשמל וזה חשוב וטוב אבל אם חשקה נפשך בסאונד אנלוגי תצטרך למשכן את חייך או לקוות שאיזו חללית תגיע ותיקח אותך מפה חזרה בזמן לימי המהפכה.
ועם התקווה הזאת בלב, הרשו לי להציג את ה - Arp 2600, סינטיסייזר סמי מודולארי שבין היתר תרם את הסאונד של הרובוט R2D2
הדגם הראשון של ה- Arp 2600 יוצר בשנת 1971 ומתכנניו הם אלן פרלמן (הבעלים של חברת ארפ) ודניס קולין. הדגם נקרא The Blue Marvin, ע"ש מרווין כהן, שהיה המהנדס הראשי בארפ באותה תקופה ובשל השימוש באלומיניום כחול במארז שלו (מצופה בציפוי העץ החביב על התקופה).
אחד היתרונות של הסינטי הזה היה בהיותו חצי מודולארי, כלומר, בנוסף ליכולות המודולאריות שלו שאיפשרו למשתמשים ליצור חיבורים לפי רצונם בעזרת כבלים חיצוניים, הוא הגיע עם כמה מודולים שכבר היו מחוברים מראש (הניתנים גם הם לשינוי) ולכן אפשר לנגן עליו בצורה מיידית ללא צורך בהבנה מעמיקה של דרך פעולתו של כל מודול (אוסילטורים, מעטפות, פילטרים וכו').
היתרון הזה הפך אותו למתחרה רציני בסינטי המודולארי moog, שאילץ מוזיקאים להזמין מודולים עצמאית לפי איזושהי סכימה ראשונית ואז ליצור את החיבורים ביניהם.
זה נשמע סינית? אתם לא לבד, מצאתי את הוידאו הבא, שמתאר את תיסכוליו של אוזי אוסבורן בעת שהוא מנסה להבין איך כל זה עובד
בדגמים הראשונים השתמשה Arp בפילטר שנרשם קודם לכן כפטנט ע"י מוג, דבר שהביא לתביעה משפטית בין החברות המתחרות והוביל לכך שבדגמים שיוצרו אחרי 1976, הוחלף הרכיב בפילטר אחר שתוכנן ע"י Arp. אבל איך אומרים, לא מחליפים הרכב מנצח, והשינוי הביא לירידה משמעותית באיכות הדגמים הבאים (Arp 2601 שיוצר בין השנים 1977-1980, למשל).
כמובן שאיכות הסאונד לא היתה תלויה רק בפילטר של מוג. Arp 2600, מורכב גם משלושה אוסילטורים (יצרני גל) שפותחו בחברה ונחשבים מאד איכותיים, כך שלמי שהבין את דרכי הפעולה של כל מודול, היתה אפשרות לייצר סאונדים מופלאים.
כמו כן הפאנל של הסינטי הזה מלא בנובים ופיידרים וזה באמת אושר גדול לאלכימאים של גלים חשמליים.
בעיניי יתרון מרכזי נוסף של הכלי הזה הוא המקלדת הניידת שלו שאיפשרה חופש תנועה בזמן הנגינה. אחד המוזיקאים שניצל את החופש הזה הוא היה Edgar Winter, שבנוסף להיותו קלידן מוכשר, היה גם סקסופוניסט ומתופף (לעתים חטא גם בכלים אחרים).
אני אסיים בקטע מפורסם שלו שנקרא Frankenstein, בו הוא מפליא לנגן על ה- Arp 2600, עובר לסקסופון, אז לתופים וחוזר לארפ
קשיים כלכליים (שוב) הביאו את חברת Arp לסגור את דלתותיה בשנת 1981 והפכו את הסינטיסייזרים האלה לכלים נדירים.
בעולם הדיגיטלי קיים פלאגין שמחקה את הפעולה של הסינטי הנכחד הזה, כך שאפשר לפחות להתנחם בזה. הנה לינק.
יאללה, אני הולכת לארוז, אולי זה יקדים את בואה של החללית.
***נמשכת ההרשמה לקורס אבלטון לייב
אלפי דולרים נדרשים כדי לשים את היד על איזה כלי חביב שיוצר לפני עשרות שנים ובטח מצריך איזה תיקון או שניים ובהתחשב בזה שקהל הצרכנים של הכלים האלה הוא מוזיקאים, שידועים כעשירי הארץ, נראה שמישהו שם למעלה רוצה לשים סוף לאושר הממלא אותנו למשמע צליל סינוסי צלול ואנלוגי. "מהפכת הסינטיסייזר" שהתרחשה בעולם המוזיקה בשנות ה-70 התאפשרה בזכות הפיכתו של הכלי לזול ובר השגה. אז עכשיו יש מחשבים ותוכנות ונראה שהמוזיקה פורחת ומגיחה מכל פינה שבה יש שקע חשמל וזה חשוב וטוב אבל אם חשקה נפשך בסאונד אנלוגי תצטרך למשכן את חייך או לקוות שאיזו חללית תגיע ותיקח אותך מפה חזרה בזמן לימי המהפכה.
ועם התקווה הזאת בלב, הרשו לי להציג את ה - Arp 2600, סינטיסייזר סמי מודולארי שבין היתר תרם את הסאונד של הרובוט R2D2
הדגם הראשון של ה- Arp 2600 יוצר בשנת 1971 ומתכנניו הם אלן פרלמן (הבעלים של חברת ארפ) ודניס קולין. הדגם נקרא The Blue Marvin, ע"ש מרווין כהן, שהיה המהנדס הראשי בארפ באותה תקופה ובשל השימוש באלומיניום כחול במארז שלו (מצופה בציפוי העץ החביב על התקופה).
אחד היתרונות של הסינטי הזה היה בהיותו חצי מודולארי, כלומר, בנוסף ליכולות המודולאריות שלו שאיפשרו למשתמשים ליצור חיבורים לפי רצונם בעזרת כבלים חיצוניים, הוא הגיע עם כמה מודולים שכבר היו מחוברים מראש (הניתנים גם הם לשינוי) ולכן אפשר לנגן עליו בצורה מיידית ללא צורך בהבנה מעמיקה של דרך פעולתו של כל מודול (אוסילטורים, מעטפות, פילטרים וכו').
היתרון הזה הפך אותו למתחרה רציני בסינטי המודולארי moog, שאילץ מוזיקאים להזמין מודולים עצמאית לפי איזושהי סכימה ראשונית ואז ליצור את החיבורים ביניהם.
זה נשמע סינית? אתם לא לבד, מצאתי את הוידאו הבא, שמתאר את תיסכוליו של אוזי אוסבורן בעת שהוא מנסה להבין איך כל זה עובד
בדגמים הראשונים השתמשה Arp בפילטר שנרשם קודם לכן כפטנט ע"י מוג, דבר שהביא לתביעה משפטית בין החברות המתחרות והוביל לכך שבדגמים שיוצרו אחרי 1976, הוחלף הרכיב בפילטר אחר שתוכנן ע"י Arp. אבל איך אומרים, לא מחליפים הרכב מנצח, והשינוי הביא לירידה משמעותית באיכות הדגמים הבאים (Arp 2601 שיוצר בין השנים 1977-1980, למשל).
כמובן שאיכות הסאונד לא היתה תלויה רק בפילטר של מוג. Arp 2600, מורכב גם משלושה אוסילטורים (יצרני גל) שפותחו בחברה ונחשבים מאד איכותיים, כך שלמי שהבין את דרכי הפעולה של כל מודול, היתה אפשרות לייצר סאונדים מופלאים.
כמו כן הפאנל של הסינטי הזה מלא בנובים ופיידרים וזה באמת אושר גדול לאלכימאים של גלים חשמליים.
 |
| הוסף כיתוב |
בעיניי יתרון מרכזי נוסף של הכלי הזה הוא המקלדת הניידת שלו שאיפשרה חופש תנועה בזמן הנגינה. אחד המוזיקאים שניצל את החופש הזה הוא היה Edgar Winter, שבנוסף להיותו קלידן מוכשר, היה גם סקסופוניסט ומתופף (לעתים חטא גם בכלים אחרים).
אני אסיים בקטע מפורסם שלו שנקרא Frankenstein, בו הוא מפליא לנגן על ה- Arp 2600, עובר לסקסופון, אז לתופים וחוזר לארפ
קשיים כלכליים (שוב) הביאו את חברת Arp לסגור את דלתותיה בשנת 1981 והפכו את הסינטיסייזרים האלה לכלים נדירים.
בעולם הדיגיטלי קיים פלאגין שמחקה את הפעולה של הסינטי הנכחד הזה, כך שאפשר לפחות להתנחם בזה. הנה לינק.
יאללה, אני הולכת לארוז, אולי זה יקדים את בואה של החללית.
***נמשכת ההרשמה לקורס אבלטון לייב
