יום חמישי, 4 באפריל 2013

Outside the dream syndicate

הפוסט הזה הוא מעין הקדמה למפגש הקרוב של "הג'אמע האלקטרונית" ומי שלא שמע עליה, אז מדובר במפגש של מוזיקה מאולתרת באזורים שבהם מוזיקה נסיונית פוגשת רוק'נ'רול (וכיוונים פופולאריים אחרים)
המפגש הקרוב יהיה תחת ההשפעה של האלבום Outside the dream syndicate משנת 1972, בו שיתפו פעולה להקת Faust והכנר Tony Conrad.

האלבום הוקלט במשך 3 ימים בחווה בהמבורג, בה הסתגרו חברי להקת פאוסט במשך חודשים, אפופי עשן וסמים אחרים. קונרד הגיע לחווה לאחר שהכיר את Uwe Nettlebeck, המפיק של פאוסט.

"It was a microcosm, where everything seemed to have been evolving in some strange way over the course of months and months. It was no wonder that they really didn't really have a lot of involvement with me, and I thought of them as musicians that I could use in my record. But Uwe said that they wanted to do stuff too, so we did one that was my style, and one that was more like a rock 'n' roll style. That's how there's two sides." - Tony Conrad

אכן, לאלבום יש שני צדדים והוא מפגיש את הסגנון המינימליסטי של קונרד, עם אנרגיות הרוק של פאוסט.

צד A, יצירה אחת באורך של כמעט חצי שעה בשם: The side of man and womankind 



טוני קונרד הוא כנר שמגיע מאסכולה של מוזיקאים מינימליסטיים ונחשב לאחד החשובים בסצינת ה- drone, היה פעיל בשנות ה-60 בקבוצה שנקראה "the dream syndicate" (מכאן שמו של האלבום עם פאוסט, שהיה יצירה של קונרד מחוץ להרכב הרגיל שלו, אגב, מדובר גם באלבום הראשון שלו).

ה- drone הוא ז'אנר מינימליסטי שעיקרו השתנות איטית, איטית מאד. יצירה ממוצעת בז'אנר יכולה להמשך לפחות חצי שעה ולכלול אולי תו אחד ארוך שמשתנה בצורה מאד מינורית לאורך הזמן.
זהו ז'אנר עם אלמנטים מדיטטיביים ועל מנת להנות ממנו צריך להקשיב לקטעים במלואם, וכך האוזן לפתע מסגלת לעצמה דרך הקשבה אחרת וכל שינוי, הקטן ביותר יוצר תחושה של התעלות.
אפשר להתייחס ל - drone כמוזיקה בקצב דומם. שינויים מיקרוסאונדים.

אחת הדרישות של קונרד מפאוסט, היתה נגינה יציבה ובלתי משתנה לאורך כל היצירה, דבר קשה מאד לביצוע, אבל נראה שבסופו של דבר הם הצליחו (הקטע שלמעלה ממחיש את הדרישה וההצלחה, כשמערכת הקצב נשמעת כמעט לא אנושית)


הצד השני של האלבום, From the side of the machine, הוא הצד היותר "רוקי", שבו פאוסט הביאו קצת יותר מהכיוונים שלהם - פאוסט החלה לפעול בתחילת שנות ה-70 והיא להקת רוק אוונגרד גרמנית, שנחשבת לאחת מהלהקות המרכזיות של הקרואטרוק, שהתפתח באותן שנים בגרמניה.

(כדאי להקשיב ולא לדלג!)




בשנת 1995 התאחדו פאוסט וקונרד להופעה שארכה 50 דקות וגרמה לז'אן-הרבה פרון (פאוסט) לדמם מהאצבעות. פרון מספר שהוא נבחר להיות זה שאמור לסיים את ההופעה, כדי שהם לא ימצאו את עצמם מנגנים לנצח (בעיה נפוצה, מסתבר). הסימן היה להכות על אבן עם פטיש ענק, כדי שלא יווצר מצב שמישהו מפספס את הסימן הזה וכל ההופעה הוא חשב רק על הרגע החשוב הזה שניתן בידיו וקיווה לא לפשל, מה שגרם לו לרמת ריכוז גבוהה במיוחד.
ההופעה הוקלטה ויצאה בשנת 2005 על דיסק.


נתראה ביום שבת 13/4/13 בשעה 21:00 באנה לולו (רחוב הפנינים 1, יפו)



2 comments:

  1. מגניב לאללה, בדיוק כתבתי בעצמי פוסט על פאוסט:
    http://japaninadishpan.blogspot.co.il/2013/04/blog-post.html
    אגב זה מאוד מרשים שפאוסט עמדו במשימה שקונרד הציב להם כי הם לא היו מוזיקאים מאוד מיומנים...

    השבמחק