יום שני, 28 במאי 2012

Keep That Vibe Alive

את הימים האחרונים העברתי בכיפוף גלים חשמליים. זאת אהבה גדולה שלי ואני לא צריכה סיבה מיוחדת כדי לשבת ולייצר צלילים מעולם אחר.אבל הפעם דווקא היתה לי סיבה והיא שביום רביעי הקרוב (30/5/12) אני ומיול דרייבר (הוא הראל שרייבר מהפוסט הקודם) מופיעים בליין הופעות אלקטרוניות חדש שייפתח בקפה החשמל אשר ברחוב החשמל, ת"א.
לאחרונה הופעתי בעיקר עם הדואו החדש שלי, Bear on a Bike, והופעת סולו שכזאת היא הזדמנות לחזור לגן השעשועים הענק שנקרא סינטזה. התגעגעתי.

ולענייננו. במסע בעקבות הסינטיסייזרים הגדולים של המאה הקודמת והיוצרים שהעיזו להתעסק עם הכלים המשונים האלה, נפגוש היום את הכרומה (Chroma) ואת הרבי הנקוק.

"When I hear a sound in my head, I'll touch the keys in a way that I think will get that sound. What comes out of the Chroma is exactly what I expect to hear. It's great because most synthesizers that have gotten into the area of touch sensitivity won't do that. With the Chroma, I have full control over the sound because it's geared to how my fingers work. And if my fingers have to compensate for a synthesizer, it's just not good enough."

"The other thing I really love about the Chroma is that or the first time here's an analog polyphonic synthesizer that allows you to choose the signal path. And because you can change the signal path, you can do things with it that aren't available on any other synthesizer. It's almost like having a different synthesizer for each different path."


 - Herbie Hancock.


הציטוט הנ"ל לקוח מפרסומת לכרומה שהופיעה בשנת 1983.




הכרומה תוכנן במעבדות של חברת Arp, רגע לפני שהחברה, שהיתה מהמובילות בתחום הסינטיסייזרים בשנות ה-70, פשטה את הרגל. בסופו של דבר חברת Fender Rhodes היא זאת שייצרה את אותו. זה היה הסינטיסייזר האנלוגי הראשון שיצא בחברה, שהתפרסמה בזכות הפסנתרים החשמליים שלה.

הכרומה הוא סינטי פוליפוני בעל 16 קולות, כאשר כל קול מיוצר ע"י אוסילטור (יצרן גל) נפרד ובדרך כלל האוסילטורים עובדים בזוגות ליצירת 8 קולות. בנוסף לכלי יש מקלדת רגישה לעוצמה, בעלת 64 קלידים, שני Arpaggiator ואקולייזר גרפי. תכנות של סאונדים בכלי היה יחסית מורכב וזאת בשל מספר מוגבל של אמצעי שליטה עבור המשתמש (כפתורים וסליידרים).
מצד שני הכרומה נחשב סינטיסייזר יציב, עם אפשרות לפיצול של המקלדת (כל חלק יכול לנגן סאונד אחר) וכן אפשרות לחיבור למחשב (נחשבת לאחת היכולות החשובות ופורצות הדרך של הכלי, היכולת שלו לתקשר עם מחשבי אפל IIe, בעזרת תוכנה ייעודית שאיפשרה יצירת סיקוונסים ושמירה של אינפורמציה, יצרה לראשונה קשר בין המחשב האישי וסינטיסייזרים אנולגיים).













למרות שהכלי יוצר לפני עידן המידי, בעזרת החיבור הדיגיטלי שלו, שתוכנן ע"י Arp ונועד לאפשר חיבור של סינטיסייזרים אחד לשני, פותחו בהמשך רכיבים הממירים מידי ל - DAC (פורמט השליטה הדיגיטלי של ארפ), וכך קיבלנו את האפשרות של שליטת מידי על הכלי.

בשנת 1983, הרבי הנקוק הוציא 3 אלבומים בהם עשה ניסיונות באלקטרוניקה והכרומה לקח חלק משמעותי בחגיגה.
שלושת האלבומים, "Future Shock" משנת 1983, "Sound System" משנת 1984 ו- "Perfect Machine" משנת 1988, הופקו ע"י Bill Laswell.





למרות ההצלחה של השיר "Rockit" מהאלבום "Future Shock" (השיר הראשון שהיה בו שימוש בסקראצ'ינג!) שלושת האלבומים הללו, לא זכו לביקורות טובות והיו שאמרו שהנקוק לא היה יותר מדי פעיל בהם יחסית ללנדסוול המפיק הדומיננטי.
אז אמרו.



לכרומה יש אתר מעריצים ובו כל מה שרק אפשר לדעת על הסינטי החשוב הזה והנה לינק.




2 comments:

  1. קודם הג'י אקס 1, עכשיו כרומה.. אני מריח פוסטים על פרלייט וסינקלאבייר בדרך :)

    השבמחק