אתמול נכחתי בהרצאה של חבר יקר שהוא גם קולגה, מר אורי דרומר, במסגרת פסטיבל מוסררה מיקס בירושלים. ההרצאה אמנם התעסקה בקולנוע, אבל בהתחשב בדובר זה לא מפתיע שהיא גלשה לה גם למוסיקה ולאזורים הכה חביבים עליו, בהם זוהמה פוגשת נשמות אבודות וטיפוסים חריגים לחיבור גס ורגיש ואלים ועדין.
ובתוך כל הידע הגדול הזה של ידידי, מצאתי את עצמי מסתקרנת דווקא מפרט קטן שנזרק לחלל האויר במיוחד בשבילי (אורי מכיר את העיסוק שלי באלקטרוניקה ניסיונית משהו) והחלטתי לשתף אתכם ברגע הקסום הזה של גילוי מוסיקלי שכאילו חיכה שם כל הזמן להתגלות. FEOTUS. זה השם של התגלית.
השם כמובן לא היה מספיק, כי שם של מוסיקאי בלי טעימה משמעותית מהיצירה שלו, לא ממש יגרום לי לפתוח את גוגל. הכל התחיל בסרט, והנה הוא לפניכם (לא לבעלי לב חלש):
הבמאי של הסרט הזה הוא ריצ'רד קרן (Richard Kern) והיות שאני לא מבינה גדולה בקולנוע נסיוני, אני לא אנסה לתאר את עבודתו. אני בטוחה שמי שצפה כבר קיבל איזשהו רושם ראשוני.
לעומת זאת, הפסקול האלקטרוני הזה, פרי יצירתו של FEOTUS, הוא אחד מהקטעים האלקטרוניים הטובים ששמעתי לאחרונה וזאת הסיבה שהחלטתי לבדוק עליו קצת.
FEOTUS, כך גיליתי, הוא JG Thirlwell, מוסיקאי אוסטרלי החי ויוצר בניו יורק החל מתחילת שנות ה- 80. במהלך השנים יצר תחת שמות שונים (וריאציות של השם פיטוס).
ת'ירלוול ללא ספק עשה לא מעט והיה שותף לפרויקטים כמו , Manorexia ,the volture brothers,Steroid maximus וגם שיתף פעולה עם מתופף הברבורים (SWANS) בדואו שנקרא Wiseblood. אבל אם נודה על האמת, לא התחברתי לרוב הדברים ששמעתי.
אז במקום להוסיף פה עוד קטעים להאזנה שלדעתי יהרסו את הרושם הראשוני (למרות שאני בטוחה שיש כאלה שהיו אוהבים גם אותם) אני אסתפק הפעם בסרט שפה למעלה.
כאן תם לו המסע שתחילתו בתקווה גדולה וסופו באכזבה, אבל כמו שאומרים, מה שחשוב זאת הדרך, רק מי שלא מנסה לא טועה וכו' וכו'.
אגב, פסטיבל מוסררה מיקס עוד ממשיך היום ומחר (24-26.5) כך שמי שמגיע לירושלים שיקפוץ, השנה הזאת הם עושים מחווה לשנות ה-80 (מלכה שפיגל וקולין ניומן, רמי פורטיס, הקליק, מאירה אשר ועוד).
ובתוך כל הידע הגדול הזה של ידידי, מצאתי את עצמי מסתקרנת דווקא מפרט קטן שנזרק לחלל האויר במיוחד בשבילי (אורי מכיר את העיסוק שלי באלקטרוניקה ניסיונית משהו) והחלטתי לשתף אתכם ברגע הקסום הזה של גילוי מוסיקלי שכאילו חיכה שם כל הזמן להתגלות. FEOTUS. זה השם של התגלית.
השם כמובן לא היה מספיק, כי שם של מוסיקאי בלי טעימה משמעותית מהיצירה שלו, לא ממש יגרום לי לפתוח את גוגל. הכל התחיל בסרט, והנה הוא לפניכם (לא לבעלי לב חלש):
הבמאי של הסרט הזה הוא ריצ'רד קרן (Richard Kern) והיות שאני לא מבינה גדולה בקולנוע נסיוני, אני לא אנסה לתאר את עבודתו. אני בטוחה שמי שצפה כבר קיבל איזשהו רושם ראשוני.
לעומת זאת, הפסקול האלקטרוני הזה, פרי יצירתו של FEOTUS, הוא אחד מהקטעים האלקטרוניים הטובים ששמעתי לאחרונה וזאת הסיבה שהחלטתי לבדוק עליו קצת.
FEOTUS, כך גיליתי, הוא JG Thirlwell, מוסיקאי אוסטרלי החי ויוצר בניו יורק החל מתחילת שנות ה- 80. במהלך השנים יצר תחת שמות שונים (וריאציות של השם פיטוס).
ת'ירלוול ללא ספק עשה לא מעט והיה שותף לפרויקטים כמו , Manorexia ,the volture brothers,Steroid maximus וגם שיתף פעולה עם מתופף הברבורים (SWANS) בדואו שנקרא Wiseblood. אבל אם נודה על האמת, לא התחברתי לרוב הדברים ששמעתי.
אז במקום להוסיף פה עוד קטעים להאזנה שלדעתי יהרסו את הרושם הראשוני (למרות שאני בטוחה שיש כאלה שהיו אוהבים גם אותם) אני אסתפק הפעם בסרט שפה למעלה.
כאן תם לו המסע שתחילתו בתקווה גדולה וסופו באכזבה, אבל כמו שאומרים, מה שחשוב זאת הדרך, רק מי שלא מנסה לא טועה וכו' וכו'.
אגב, פסטיבל מוסררה מיקס עוד ממשיך היום ומחר (24-26.5) כך שמי שמגיע לירושלים שיקפוץ, השנה הזאת הם עושים מחווה לשנות ה-80 (מלכה שפיגל וקולין ניומן, רמי פורטיס, הקליק, מאירה אשר ועוד).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה