יום ראשון, 6 במרץ 2011

המימד החמישי

צילום שחור לבן. גבר כבן 40 יושב ליד פסנתר ומנגן. מאחוריו עומד גבר אחר, גם הוא כבר לא ילד. ידיו של הגבר העומד, נעות על מצחו של הגבר המנגן בפסנתר. המוסיקה שנשמעת היא שילוב של נגינת הפסנתר וסאונדים אלקטרונים גולמיים. הדבר נמשך מספר דקות.
בהחלט סצינה לא שיגרתית, אבל אתם יכולים לנשום לרווחה, מדובר בסה"כ ביצירה שכתב ברוס האק לפסנתר ולכלי שהמציא בשם דלאריום.
הדלאריום הוא כלי אלקטרוני שמאפשר לנגן על אנשים (בהחלט נשמע הגיוני..) וזה בזכות היותו סינטיסייזר הרגיש לחום ומגע, כלומר במגע בין שני האנשים שמפעילים את הכלי נוצר צליל (צמיד על פרק ידם מחבר אותם בחוט חשמל לסינטיסייזר).
הנה קטע משעשועון אמריקאי בשנת 1966 שמציג את הפלא (טלויזיה במיטבה)




מעבר להמצאה המופלאה הזאת, שאני מניחה שבימינו מי שהיה מנגן עליה עלול היה להיות חשוף ללא מעט תביעות בענייני הטרדה מינית, ברוס האק נחשב לאחד החלוצים בתחום המוסיקה האלקטרונית והנה עוד כמה פנינים מהקריירה המגוונת שלו.

בתחילת שנות ה-60 חבר האק לאסתר נלסון, מורה למחול לילדים, ויחד עם חברו פאנדל הקימו את הלייבל Dimension 5 שתחתיו הוציאו מוסיקה אלקטרונית לילדים. ביצירות שלהם שילבו בין הכלים האקוסטיים גם סינטיסייזרים וכלים אלקטרונים משונים שהאק בנה בעצמו מכל הבא ליד.
בתקופה שבה המוסיקה האלקטרונית שויכה בעיקר ליצורים מהחלל החיצון ועב"מים למיניהם, אני מניחה שהמוסיקה הזאת הדירה שינה מלא מעט ילדים אמריקאיים רכים בשנים.
התקליט הראשון בלייבל נקרא Dance Sing and Listen ואחריו הגיעו עוד כמה בסדרה. הנה קטע מהתקליט שהגיע בשלב מאוחר יותר ונקרא The Way Out. הקטע נקרא "בי"ס לרובוטים".
(מומלץ לעבור לבגדי התעמלות ולמלא אחר ההנחיות בשיר):





בשנות ה-60 המאוחרות, כשמוסיקה אלקטרונית החלה להיות קצת יותר מקובלת, האק החל לעשות מוסיקה לפרסומות בעצתו של מנהלו האישי והמשיך לקדם את המוסיקה האלקטרונית בטלויזיה וברדיו. בתקופה זאת גם נחשף לרוק פסיכדלי והוציא ב - 1969 את התקליט Electric Lucifer שהשתייך לזרם וסיפר סיפור על נצחון האהבה את השטן.
בתקליט האק עשה שימוש בסינטי של מוג ובגירסה שבנה בעצמו לווקודר (כלי המאפשר לסינטיסייזר "לדבר" - הסבר על רגל אחת) ובשירה של מנהלו האישי , כריס קצ'וליס.





התקליט הזה השפיע על הרכבים רבים והקדים את קולה המחושמל של שר ("אתם מאמינים בחיים אחרי אהבה?") בכ- 30 שנה.
בשנת 1978, הוציא תקליט קודר יותר בשם Haackula וב- 1981 את Bite שסימן את סוף הקריירה שלו. הנה קטע מ - Haackula





האק סבל מבעיות בריאותיות ובשנת 1988 נפטר ממחלת לב. בשנת 1982 הקליט את היצירה האחרונה שלו, בה שיתף פעולה עם ראסל סימונס והנה היא לפניכם:






זהו להפעם, ילדים, מקווה שנהניתם ואל תשכחו, אם לא תלכו לישון בזמן, ברוס האק יבוא לחפש אתכם..

5 תגובות:

  1. אם תסתכלו במראה ותגידו ברוס האק שלוש פעמים, הוא יופיע. או יעלם. או משהו כזה. אמאלה!

    השבמחק
  2. וחוץ מזה, מה עם הקורס של אבלטון לייב? לא אמרת שאת פותחת עוד אחד? מתי? כמה זה עולה? איפה?

    השבמחק
  3. הדאלריום של ברוס האק הזכירה לי אינסטרומנט קצת פחות מבריק וקצת יותר פרוורטי של איזה ת'ראפיסט מהמאה ה-17 בשם קירצ'ר:
    http://www.worldsstrangest.com/wp-content/plugins/wp-o-matic/wscache23/fe7cf_original-keyboard-cats.jpg

    מיאוו
    טומי ק.

    השבמחק
  4. החדר האלקטרוני7 במרץ 2011 בשעה 22:02

    איזה רעיון מופלא, יש לי שתי חתולות בבית ואני בדרך לחבר להן מקלדת, תודה :)

    השבמחק
  5. שמנמן שמנמן אל ייאוש, עוד נגמור עם המקלדתוש!

    השבמחק