יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

מופע שנות ה-70


בימים אלו אני עסוקה רבות בשאלה איפה מתחברת כל האלקטרוניקה הזאת לעם? איך להביא את כל העולם הקסום הזה של האלקטרוניקה הניסיונית לפגוש את העם? באוירת הזמן הזה, אני ארשה לעצמי להגיד שהעם, או לפחות אני, דורש אלקטרוניקה בגובה העיניים. משהו שלא צריך תואר מיוחד כדי להנות ממנו, או לחלופין, שנים של רביצה במקומות קטנים והזויים במופעים ניסיוניים קשים ומאבק פנימי האם לשים כבר אטמי אוזניים/לנמנמם בשקט או לעטות מבט מלא חשיבות, להזיז קלות את רגל ימין ומדי פעם לחייך חצי חיוך של "הנאה" וכך אולי לקבל את התואר "מבין במוסיקה".
כמובן שלעשות מוסיקה אלקטרונית מהסוג הזה מצריך כשרון והרבה מחשבה, ואולי בגלל זה הרבה יוצרים בוחרים לוותר על האתגר, בשנות ה-70 המצב היה שונה.

אלו היו השנים בהן עשתה המוסיקה האלקטרונית את המעבר המשמעותי בין מוסיקה ניסיונית למוסיקה פופולארית כשלמעשה בשנים אלו נוצר הבסיס להתפתחות המוסיקה האלקטרונית בעשורים שיבואו אחרי.

אחד הגורמים המרכזיים שאיפשרו את השינוי הוא הפיכת הכלים האלקטרוניים (סינטיסייזרים, טייפים ועוד) ליותר נגישים. אם קודם הכלים היו גדולים מאד ויקרים למדי, כך שרק אנשים בעלי ממון יכלו להרשות לעצמם להנות מכל טוב הארץ החדשה הזאת או לחלופין, אולפנים גדולים, עכשיו עם הופעתם של כלים כמו ה - minimoog , גם יוצרים צעירים והרפתקניים יכלו להעשיר את עולמם עם סאונדים מהחלל החיצון.

התהליך הזה, שחברתי הפוליטית שלי קראה לו "הדמוקרטיזציה של הידע", הוא תהליך מעניין שאת שיאו אנו רואים עכשיו, כשהכלים הפכו לכל כך נגישים שכל אחד יכול לפתוח תוכנה על המחשב בבית וליצור מוסיקה כשהמגבלות היחידות שעומדות בפניו הן הפער הדיגיטלי או מחסור בכשרון. כך הפכה היצירה האלקטרונית מדבר השמור לחוקרים באקדמיה לכלי יחסית עממי. קצת כמו התפתחות הדפוס, לדברי הפוליטית.

וכך הדור החדש של הרוק באותם שנים החל לייצר לעצמו שפה חדשה, שבחלק הראשון של העשור הושפעה רבות מיוצרים כמו קייג', שטוקהאוזן ופייר שאפר.

בשנת 1971 יצא האלבום "electronic meditation" של להקת Tangering Dream, להקה גרמנית שהוקמה ע"י אדגר פרוייסה בשנת 1967.  פרוייסה הגיע לברלין המערבית באמצע שנות ה-60 ללמוד אמנות והחל להופיע עם אמנים רבים. האנשים אמנם התחלפו כל הזמן, אבל הגישה נשארה סוריאליסטית. בעבודותיו שילב פרוייסה ציור, ספרות ודברים ששייכים לתחום המדיה.
שמה של הלהקה מושפע משיר של הביטלס "Lucy in the skies with diamonds".

האלבום "electric meditaion" הוא אלבום הבכורה של הלהקה והוקלט בשנת 1969. ההרכב באותה עת כלל את אדגר פרוייסה (גיטרה, אורגן, פסנתר), קלאוס שולץ (תופים, כלי הקשה) וקונראד שניצר (צ'לו, כינור, אורגן). בעבודה מוקדמת זאת שלהם, לא נמצא את חותמת הסינטיסייזרים (למעט נגיעות של אורגן Farfisa - אורגן קטן ולא יקר מתוצרת איטליה, ובשל כך התחבב על להקות רוק של התקופה) המוכרת מעבודות יותר מאוחרות שלהם אלא עבודה עם הקלטות שטח וטכניקות עריכת טייפים וסלילים (כאמור, יש השפעות חזקות של היוצרים הניסיוניים של התקופה - קייג', שטוקהאוזן ושאפר).





electronic meditation נחשב לאלבום הניסיוני הראשון שיצא ע"י להקה. וההרכב שלו הוא מעין "נבחרת החלומות" של האלקטרוניקה הגרמנית באותם שנים (אני בוודאי ארחיב על כל אחד מהם מתישהו בעתיד).





האלבום יצא בלייבל Ohr והתחיל את ה"תקופה הורודה" של הלהקה (הלוגו של הלייבל היה ורוד).
בנוסף לחברי הלהקה השתתפו בו ג'ימי ג'קסון (אורגן) ותומאס קיסרלינג, למרות שלא קיבלו קרדיט רשמי.

בשנת 1974 הוציאה הלהקה את האלבום Phaedra


הפעם ההרכב כלל את אדגר פרוייסה (גיטרה, סינטיסייזרים), פיטר באומן (קלידים) וכריס פרנק (קלידים). יש האומרים שהאלבום התחיל את ז'אנר הספייס רוק ובכל מקרה הוא נחשב לבעל השפעה רבה על עולם המוסיקה הפופולארית וכן לאחד האלבומים האלקטרונים המשפיעים ביותר בכל הזמנים.
האלבום יצא בחברת וירג'ין ושהה 15 שבועות בטבלת 20 האלבומים המובילים, בזה כמובן שיצר שיא עבור אלבום של מוסיקה אלקטרונית.
בתקופה זאת ההרכב היה בוגר יותר והמוסיקה בשלה יותר ובין הכלים עליהם ניגנו אפשר למצוא מגוון רחב שכלל בס, אורגן, סינטיסייזר VCS3, מלוטרון וגם שימוש במוג שקנה פרנק מלהקת הרולינג סטונס (שאגב, מעולם לא הצליחו ללמוד להשתמש בו. קורה גם לטובים מכולם..).






יש עוד הרבה מה לומר על ההרכב הנפלא הזה ,על ז'אנר ה - krautrock אליו הוא משתייך ועל שנות ה- 70 האלקטרוניות, אז כמו שנהוג לומר "המשך יבוא.."


מיד לאחר פרסום הפוסט הגיע העדכון הבא מטל שושני ויאיר עציוני היקרים, מבט שני (חיים יבין או מיכאל קרפין, נא לא לריב חברים):