התכוונתי לכתוב על Human Leauge כלהקה הממוסחרת בתוך ז'אנר הסינטפופ, אבל אז במחשבה שנייה ובהתחשב באופי הבלוג הזה ומה שאני מרגישה באופן אישי לגבי מוזיקה מסחרית בימים אלו, החלטתי ללכת אל העבר ושם מצאתי את העתיד.
בעתיד, The Future, שיתפו פעולה לימים שניים מחברי הליגה האנושית ומהעתיד יצא גם הרכב האינדסטריאל המעניין Clock DVA.
ובכן זה הזמן להיכנס לספירלת הזמן ההפוכה הזאת בה העתיד הוא העבר. אני אגב, באופן אישי מאד מקווה שזה נכון.
להקת The Future כללה את Martyn Ware ו- Ian Craig Marsh, שהיו פעילים כבר במעין הרכב אוונגרדי לא רשמי בשם The Dead Daughters (הרכב שהתחיל כשהשניים החלו להשתעשע עם ציוד אלקטרוני חדיש כמו הסינטיסייזר Korg 700S והוזמנו לנגן במסיבות של חברים).
השניים חברו לבחור בשם Adi Newton ויחד הקימו את The Future, כל זה אגב קרה ב- 1977.
העתיד לא הוציאו שום אלבום או הקלטה רשמית, אבל בשנת 2002 יצא אוסף של הקלטות דמו שלהם תחת השם "The Golden Hour of The Future" וקטע ממנו מובא פה למעלה.
להקת העתיד התפצלה - Adi Newton פרש להקים את Clock DVA והשניים האחרים נכנעו לשיקולים מסחריים ומכרו את נשמתם לתעשיית המוזיקה הפופולרית לעד - לאחר שחברות התקליטים סירבו להחתים אותם כיוון שלא היה להם שום שיר עם פוטנציאל מסחרי, הם החלו לחפש זמר/ת, מצאו את Philip Oakey ושינו את שם הלהקה ל- Human League.
ולמרות הפופלאריות הגדולה של הליגה האנושית, אני בוחרת להתמקד דווקה ב- Clock DVA.
אם Human League התפתחו בתוך ז'אנר הסינטפופ, Clock DVA הצטרפו לשורה של הרכבים בריטיים בז'נאר האינדסטריאל.
לאחר שינויים פרסונליים רבים ההרכב האנושי של הלהקה כלל את Adi Newton (שירה), Steven Taylor (בס), Paul Widger (גיטרה), Charlie Collins (סקסופון) ו- Roger Quail (תופים) ויחד הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, White Souls in Black Suits.
האלבום יצא רק בפורמט של קסטה וכלל חומר מאולתר ששילב נויז עם soul ו- funk
ב- 1981 הוציאה הלהקה, ששמה אגב ניתן לה בהשראת הסרט Clockwork Orange, את האלבום Thirst ובו התמקדה יותר בנויז אלקטרוני ונחשב לנסיוני בין אלבומים הלהקה, בו נעשה שימוש מאסיבי באפקטים ורעש ממקורות שונים ומשונים.
אחרי האלבום הזה כל חברי הלהקה, למעט Newton, עזבו והוא נאלץ למצוא ליינאפ חדש.
בשנת 1983 הוציאה הלהקה, בהרכבה החדש, את האלבום Advantage, שיצא בלייבל מסחרי גדול (Polydor) וכלל ביטים, פידבקים ומניפולציות טייפים.
ושוב, אחרי האלבום הזה ההרכב התפרק. הפעם גם Newton החליט להתמקד בכיוונים אחרים (The Anti Group) אבל הקים מחדש את הלהקה בשנת 1988, כמובן בהרכב פרסונלי אחר.
הלהקה הוציאה בשנת 1990 אלבום באורך מלא שנקרא Buried Dreams ואני אסיים עם קטע משם ותקווה שלא נצטרך לעולם לקבור חלומות. אמן.
הודעה חשובה: למי שטרם שמע, בשבוע הבא 7/12/12, ייפתח מחזור נוסף של "הכיתה" - קורס ללימוד אבלטון לייב בהנחייתי. זה הזמן לשריין מקום. פרטים כאן.
בעתיד, The Future, שיתפו פעולה לימים שניים מחברי הליגה האנושית ומהעתיד יצא גם הרכב האינדסטריאל המעניין Clock DVA.
ובכן זה הזמן להיכנס לספירלת הזמן ההפוכה הזאת בה העתיד הוא העבר. אני אגב, באופן אישי מאד מקווה שזה נכון.
להקת The Future כללה את Martyn Ware ו- Ian Craig Marsh, שהיו פעילים כבר במעין הרכב אוונגרדי לא רשמי בשם The Dead Daughters (הרכב שהתחיל כשהשניים החלו להשתעשע עם ציוד אלקטרוני חדיש כמו הסינטיסייזר Korg 700S והוזמנו לנגן במסיבות של חברים).
השניים חברו לבחור בשם Adi Newton ויחד הקימו את The Future, כל זה אגב קרה ב- 1977.
העתיד לא הוציאו שום אלבום או הקלטה רשמית, אבל בשנת 2002 יצא אוסף של הקלטות דמו שלהם תחת השם "The Golden Hour of The Future" וקטע ממנו מובא פה למעלה.
להקת העתיד התפצלה - Adi Newton פרש להקים את Clock DVA והשניים האחרים נכנעו לשיקולים מסחריים ומכרו את נשמתם לתעשיית המוזיקה הפופולרית לעד - לאחר שחברות התקליטים סירבו להחתים אותם כיוון שלא היה להם שום שיר עם פוטנציאל מסחרי, הם החלו לחפש זמר/ת, מצאו את Philip Oakey ושינו את שם הלהקה ל- Human League.
ולמרות הפופלאריות הגדולה של הליגה האנושית, אני בוחרת להתמקד דווקה ב- Clock DVA.
אם Human League התפתחו בתוך ז'אנר הסינטפופ, Clock DVA הצטרפו לשורה של הרכבים בריטיים בז'נאר האינדסטריאל.
לאחר שינויים פרסונליים רבים ההרכב האנושי של הלהקה כלל את Adi Newton (שירה), Steven Taylor (בס), Paul Widger (גיטרה), Charlie Collins (סקסופון) ו- Roger Quail (תופים) ויחד הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, White Souls in Black Suits.
האלבום יצא רק בפורמט של קסטה וכלל חומר מאולתר ששילב נויז עם soul ו- funk
ב- 1981 הוציאה הלהקה, ששמה אגב ניתן לה בהשראת הסרט Clockwork Orange, את האלבום Thirst ובו התמקדה יותר בנויז אלקטרוני ונחשב לנסיוני בין אלבומים הלהקה, בו נעשה שימוש מאסיבי באפקטים ורעש ממקורות שונים ומשונים.
אחרי האלבום הזה כל חברי הלהקה, למעט Newton, עזבו והוא נאלץ למצוא ליינאפ חדש.
בשנת 1983 הוציאה הלהקה, בהרכבה החדש, את האלבום Advantage, שיצא בלייבל מסחרי גדול (Polydor) וכלל ביטים, פידבקים ומניפולציות טייפים.
ושוב, אחרי האלבום הזה ההרכב התפרק. הפעם גם Newton החליט להתמקד בכיוונים אחרים (The Anti Group) אבל הקים מחדש את הלהקה בשנת 1988, כמובן בהרכב פרסונלי אחר.
הלהקה הוציאה בשנת 1990 אלבום באורך מלא שנקרא Buried Dreams ואני אסיים עם קטע משם ותקווה שלא נצטרך לעולם לקבור חלומות. אמן.
הודעה חשובה: למי שטרם שמע, בשבוע הבא 7/12/12, ייפתח מחזור נוסף של "הכיתה" - קורס ללימוד אבלטון לייב בהנחייתי. זה הזמן לשריין מקום. פרטים כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה