יום רביעי, 30 בינואר 2013

פוסט קצר בדרך לתאילנד

אנחנו נוסעות לתאילנד מחר.
אחרי שסיימתי לטפל בכל מיני עניינים שקשורים לנסיעה, התפניתי לרגע כדי לדאוג גם לכם.
החלטתי לבדוק אם חוץ משייקים מעולים, קרפ בננה שהומלץ לי בחום, חופים מדהימים, מסאז'ים וכל הפינוקים האחרים, יש גם משהו מעניין בסצינה האלקטרונית.
ולא, אני לא מתכוונת למסיבות פול מון.

אז מצאתי לכם דואו תאילנדי שמגדיר את עצמו כדואו חשמלי אקוסטי שמנגן דברים בין פוסט פאנק לפ'אנק אלקטרוני וינטאג'י ואנרגיה גולמית מתפרצת. ואולי השם שלהם פשוט מסביר את המשפט האחרון טוב יותר - Stylish nonsense.

קבלו אותם!









אני נאלצת להסתפק בזה ולחזור פה לאריזות.

נחזור באמצע פברואר, וב 23/2/13 הג'אמע האלקטרונית תיפגש שוב באנה לולו לג'אם אלקטרוני מפנק.

חוץ מזה, יש קורס אבלטון שמתוכנן להיפתח בתחילת מרץ באמצע שבוע, מי שמעוניין יכול לשלוח לי מייל ואני אשלח תשובה מהחוף ברגע שאסיים את השייק.


יום חמישי, 17 בינואר 2013

באשמת עצבים רפופים

ביום שבת ה- 26/1, עת תגיח הג'אמע לעוד ערב של אילתור עמוס אלקטרוניקה וכל טוב, תוכלו לפגוש גם את חיים רחמני בין המאלתרים וחשבתי לעצמי שזאת הזדמנות טובה לכתוב על ההרכב שלו, קטב מרירי.

קטב מרירי הם:
חיים רחמני
שי לוינשטיין
יהוא ירון
קרן פנפימון זהבי

ומאחוריהם כבר ארבעה אלבומים (החמישי על האש, כך שמעתי ממקור מוסמך). האפילה של קטב מרירי, המורכבת משתי גיטרות, בס, תופים, הרבה אפקטים, צעצועים, מחשב ושירה, נשמעת לא מכאן. זה קצת מוזר בהתחשב בעובדה שהרבה מהטקסטים הם שירי משוררים, ושירה עברית היא מלכודת והיא עלולה למשוך את המוזיקה לאזורים אינטלקטואלים. כך גם העבודה עם נויז.
אבל קטב מרירי מצליחים לא ליפול למלכודות האלה ושומרים את המוזיקה שלהם עם אנרגיה ממחוזות הרוק והפאנק, עם קירות של סאונד וגיטרות עמוסות אפקטים.

זה קטע מהאלבום הראשון, קטב מרירי, בזמן שעוד היו שלישיה






עבודת הסאונד והמניפולציות שנעשו אחרי ההקלטה, לא הופכות את המוזיקה לנויז מוחלט, ובכל זאת גם חובבי אלקטרוניקה נסיונית יימצאו כאן את מבוקשם.


מהאלבום השני, על חורבות האביב, בחרתי לכם שיר של יונה וולך, "באשמת עצבים רפופים"




המוזיקה של קטב מרירי, למרות המימד הקודר שבה (ואולי בזכותו) מפיחה בי תקווה, שקיימת עוד רוח חופשית ורצון אמיתי להתנסות וליצור דברים אחרים.
קטב מרירי רקחו איזה שילוב מיוחד של נויז ופופולאריות והשילוב הזה מזכיר לי ז'אנרים שהתפתחו בשנות ה-70 וה-80 (פסיכדליה, קראוטרוק, אינדסטריאל ועוד). גם הצורה שבה נוצר האלבום הראשון (סשן לילי של אילתור, שהוקלט ונערך אח"כ לכדי אלבום), מזכירה זמנים אחרים ויפים.


מהאלבום השלישי, קסמים לסבל, מסמרי זהב




וקטע אחרון, הקטע הפותח של האלבום "באלה הימים" - שמונה שירים של לאה גולדברג





כמובן שאת כל הקטעים והאלבומים אפשר להוריד מאתר הבנדקמפ של הלהקה וגם אפשר להזמין משם את האלבומים בגירסה מודפסת. תכנסו, תקשיבו ותפרגנו.


ואני מזכירה, ביום שבת ה-26/1 באנה לולו (רחוב הפנינים 1, יפו), הג'אמע האלקטרונית נפגשת לאלתר לכם מוזיקה. חוץ מחיים רחמני ישתתפו גם המוזיקאים: אקין אידימן, סיניסטר סווטה, מרקו מילבסקי ואנוכי.


יום רביעי, 9 בינואר 2013

הג'אמע האלקטרונית שלי

אני שמחה לבשר על תחילתה של מסורת חדשה באנה לולו בשיתוף עם ה"החדר האלקטרוני שלי".. הג'אמע האלקטרונית של מיה דנון (זאת אני)!

אחרי שמצאתי את עצמי מעט מיואשת ממצב המוזיקה, ראו ערך מחשבות טורדניות, החלטתי לעשות מעשה וכך נולדה הג'אמע האלקטרונית.
אם לפרט קצת יותר, אז מדובר במפגשים שבהם מוזיקאים, שייבחרו כל פעם, יפגשו לג'אם חופשי שמביא את הסאונדים והאנרגיות של האלקטרוניקה ומפגיש אותם עם רוח של רוק, פאנק, פסיכדליה, אינדסטריאל, שוגייז, קראוטרוק ומה לא.
בקיצור, סלט אלקטרו - רוקי (המצאתי את המונח הזה עכשיו)

הערב הראשון יתקיים ביום שבת ה- 12/1/13 וישתתפו בו sinister sveta, dmitry polykov. Tashkentique, אסי ואנוכי

והנה קצת מוזיקה כדי להיכנס לאווירה:










אז כאמור, יום שבת, 12/1/13, 21:00 באנה לולו (רח' הפנינים 1, יפו)

מי שלא שם לא קיים