יום רביעי, 25 במאי 2011

סרט למתקדמים או מהלכים בכתיבת בלוג

אתמול נכחתי בהרצאה של חבר יקר שהוא גם קולגה, מר אורי דרומר, במסגרת פסטיבל מוסררה מיקס בירושלים. ההרצאה אמנם התעסקה בקולנוע, אבל בהתחשב בדובר זה לא מפתיע שהיא גלשה לה גם למוסיקה ולאזורים הכה חביבים עליו, בהם זוהמה פוגשת נשמות אבודות וטיפוסים חריגים לחיבור גס ורגיש ואלים ועדין.
ובתוך כל הידע הגדול הזה של ידידי, מצאתי את עצמי מסתקרנת דווקא מפרט קטן שנזרק לחלל האויר במיוחד בשבילי (אורי מכיר את העיסוק שלי באלקטרוניקה ניסיונית משהו) והחלטתי לשתף אתכם ברגע הקסום הזה של גילוי מוסיקלי שכאילו חיכה שם כל הזמן להתגלות. FEOTUS. זה השם של התגלית.

השם כמובן לא היה מספיק, כי שם של מוסיקאי בלי טעימה משמעותית מהיצירה שלו, לא ממש יגרום לי לפתוח את גוגל. הכל התחיל בסרט, והנה הוא לפניכם (לא לבעלי לב חלש):



הבמאי של הסרט הזה הוא ריצ'רד קרן (Richard Kern) והיות שאני לא מבינה גדולה בקולנוע נסיוני, אני לא אנסה לתאר את עבודתו. אני בטוחה שמי שצפה כבר קיבל איזשהו רושם ראשוני.
לעומת זאת, הפסקול האלקטרוני הזה, פרי יצירתו של FEOTUS, הוא אחד מהקטעים האלקטרוניים הטובים ששמעתי לאחרונה וזאת הסיבה שהחלטתי לבדוק עליו קצת.

 FEOTUS, כך גיליתי, הוא JG Thirlwell, מוסיקאי אוסטרלי החי ויוצר בניו יורק החל מתחילת שנות ה- 80. במהלך השנים יצר תחת שמות שונים (וריאציות של השם פיטוס).
ת'ירלוול ללא ספק עשה לא מעט והיה שותף לפרויקטים כמו  , Manorexia ,the volture brothers,Steroid maximus וגם שיתף פעולה עם מתופף הברבורים (SWANS) בדואו שנקרא Wiseblood. אבל אם נודה על האמת, לא התחברתי לרוב הדברים ששמעתי.
אז במקום להוסיף פה עוד קטעים להאזנה שלדעתי יהרסו את הרושם הראשוני (למרות שאני בטוחה שיש כאלה שהיו אוהבים גם אותם) אני אסתפק הפעם בסרט שפה למעלה.

כאן תם לו המסע שתחילתו בתקווה גדולה וסופו באכזבה, אבל כמו שאומרים, מה שחשוב זאת הדרך, רק מי שלא מנסה לא טועה וכו' וכו'.

אגב, פסטיבל מוסררה מיקס עוד ממשיך היום ומחר (24-26.5) כך שמי שמגיע לירושלים שיקפוץ, השנה הזאת הם עושים מחווה לשנות ה-80 (מלכה שפיגל וקולין ניומן, רמי פורטיס, הקליק, מאירה אשר ועוד).








יום רביעי, 4 במאי 2011

Reaktor and Me

עבר כמעט חודש מאז הרשומה האחרונה ועל כך אני קודם כל מצטערת. מצד שני אפשר להבין את זה בכל זאת מדובר בתקופה לא קלה, פסח, יום השואה, אסד ומזג אויר הפכפך. היום לעומת זאת נראה שהדברים מתחילים להתייצב וזה מסתמן ע"י גל חום בסלון שבטח לא יעבור עד אוקטובר הקרוב (רחוק מרחק קיץ תל אביבי). יציבות היא המפתח לכתיבת בלוג, אז הנה!

אחד הדברים החשובים בעיניי אצל מוסיקאי אלקטרוני זה הסאונד שלו. בעצם כשחושבים על זה, זה תקף לא רק לגבי מוסיקאים אלקטרוניים, אבל כשמדובר במוסיקה אלקטרונית, זה יותר ברור כי הסאונד נוצר על ידיהם בפועל.
כל תוכנה מגיעה בדר"כ עם "בנק" צלילים מוכנים מראש ע"י יוצרי התוכנה ואם אני אשאר רגע עם הרעיון של "בנק" ואלך איתו צעד אחד קדימה, לא יותר מעניין כשכל אחד מייצר לעצמו את אמצעי התשלום? אין כמו הצבעוניות והחיים של תשלום חשבון המים (כמה אפשר לגנוב, כמה??) בעזרת עז אחת ושלוש תרנגולות. פתאום השטרות שיוצאים מהבנק נראים משעממים, תודו (מתי בפעם האחרונה ליטפתם שטר של 50 או דרכתם בטעות על תוצר המעיים של מטבע של 10 שקל?). בקיצור, למי שאיבד אותי לרגע, כל מה שרציתי להגיד זה שאין כמו לייצר לעצמך את הסאונדים שאיתם אתה עובד, מה שמביא אותנו היישר לתוכנת ראקטור.

אל תוכנת ראקטור הגעתי די במקרה, כשנתבקשתי ללמד אותה בבי"ס מוסררה לפני מספר שנים. מדובר בתוכנת סינטיסייזר מודולארי די מרשימה והיא הפכה לאחת התוכנות האהובות עליי ביותר ולכלי המרכזי שאיתו אני יוצרת את הצלילים הקסומים שנתחבבו כל כך על קהל מעריציי...

ראקטור (Reaktor) התחילה את דרכה בשנת 1996 אי שם בחדרי הפיתוח של חברת Native Instruments. בגילגולה הראשון נקראה Generator והיתה למעשה תוכנה סינטיסייזר מודולארי למחשבי PC בלבד, כאשר כעבור שנתיים יצאה גירסה התומכת גם במאק. ואז, ברגע שישנה את העולם (אולי קצת הגזמתי פה) ואת העבודה שלי (כאן לא הגזמתי) יצאה בשנת 1999 הגירסה הראשונה של ראקטור. בשעה טובה ומוצלחת נולדה לנו תוכנה!


ראקטור, בדומה ל - MUSIC ול- Max/Msp מהפוסטים הקודמים, היא סביבת עבודה הכוללת סיפריית אלמנטים ומהם יכול המשתמש לבנות את הסינטיסייזר הדרוש לו כרצונו. הגמישות הזאת היא יתרון גדול ומאפשרת פיתוח אינסופי של כלים וכמובן סאונדים.

בשנת 2003 החברה הביאה שחקן חיזוק לצוות המפתחים שלה (Vadim Zavalishin) דבר שהוליד בסופו של דבר את גירסת Reaktor 5. אחד החידושים בגירסה הזאת היה מתן אפשרות למשתמש לתכנן כלים ברמה יותר ראשונית, כלומר, להיכנס יותר ויותר למעמקי התוכנה, למקומות ההזויים ששם הכל הופך ליותר קרוב לשפת האפסים והאחדים. למחלקה החדשה קוראים Reaktor Core, הליבה של ראקטור... מלחיץ... (תאמינו לי).
אז אחרי שמתרגלים קצת ולומדים את העקרונות, החידוש מאפשר חופש נוסף בבניית כלים ותכנון "רכיבים" ייחודיים כרצוננו. אבל אני לא אכנס כאן לפרטים הטכניים כי בכל זאת מדובר בחומר למתקדמים.

מעבר לאפשרויות הבנייה, ראקטור מגיעה גם עם לא מעט כלים מובנים (מכונות תופים, סינטיסייזרים ועוד)

אגב, למי מכם שצלח את הדרך עד כאן ושואל את עצמו מה זה בעצם סינטיסייזר, אז אני אומר הכי בקצרה, שמדובר בכלי אלקטרוני שמהותו הוא ייצור והרכבת סאונדים. תחום הסינטזה הוא אחד מעמודי התווך בעולם המוסיקה האלקטרונית, הכל מתחיל ונגמר בסאונד (ראו הרחבות בפוסטים קודמים).

סביב התוכנה נוצרה קהילה שלמה של משתמשים שגם מפתחים כלים ומציעים אותם אח"כ חינם ברשת. הגישה של ראקטור מעודדת את ההתפתחות הזאת ולכן גם מאפשרת לנתח ולשחק עם הרכיבים והכלים שהיא מספקת (אפשר להיכנס ל"קרביים" של הכלי ולראות איך בדיוק ייצרו אותו).
באתר הזה למשל, תוכלו למצוא קישורים לכל מיני אתרים הקשורים בצורה כזאת או אחרת לראקטור. שווה לדפדף.

הנה קטע הדגמה שכולו ראקטור עם קונטרולר Lemur של JazzMutant




וקטע לייב שלי מההופעה ביום שישי שעבר באוגנדה ת"א (כאמור, כל הסאונדים שאתם שומעים, מקוריים ויוצרו בעזרת ראקטור:

Xpb track01 - Live by MayaDanon



אני אסיים בפנייה אישית למפתחי התוכנה לחזור לעבוד כמו שצריך על הפיתוח כי לא יעלה על הדעת שמאז יציאת ראקטור 5 עוד לא יצא רקאטור 6, מה זה? כמה זמן עוד נחכה?
נראה שבחברת Native Instruments החליטו להשקיע רק בכל מיני תוכנות גאדג'טיות לאנשים שמשחקים בלעשות מוסיקה. הביאו את המחר, הביאו את רקאטור 6!